פוסטים

אני הולך - השפעה שכנוע תת מודע

שיווק גאוני ״אני הולך״…

יש בעלי עסקים שחושבים שהם יודעים שיווק ומכירות – אבל לא מצליחים להתרומם,
ויש בעלי עסקים שהם גאונים בשיווק – והם אפילו לא יודעים את זה.
הדוגמה הכי מוצלחת לזה, לדעתי, היא מוכר הארטיקים האייקוני והמפורסם שצועק (שלא לומר – מאיים): ״אני הולך״.
בקליפ המוסיקלי המדליק הבא תוכלו לגלות איך כל משפט שלו הוא הברקה שיווקית, המבוססת על חוקי השיווק המוכרים.

החל מה״אני הולך״ המפורסם, שמפעיל את ה-F.O.M.O המפורסם (הפחד ״לפספס״), דרך עיקרון הנדירות והמחסור, ועד למיתוג ברור ומבדל.
משפטים נוספים כמו ״ילדים לבכות לאמא״ מעידים כי הוא יודע היטב מי הצרכן המחליט (והמשלם) – אבל גם מי הצרכן הסופי, זה שמפעיל את הלחץ על המחליטן, ויוצר את מה שאנשי השיווק קוראים PUSH.
״אמא, הילד שלך מתייבש, תקני לו ארטיק, הוא מאבד נוזלים״ – טוב, נו זה גאוני. פניה לליבה הרחום והדואג של אמא, תוך הפעלת לחץ רגשי – יחד עם ציון יתרון מעשי ואמיתי של המוצר.
״לא ליצור עלי לחץ״ – בניית רושם של מוצר מצליח ומבוקש שיש לו הרבה דורשים, וניצול ״יתרון העדר״ – אם יש לחץ סימן שיש הרבה קונים, אם יש הרבה קונים סימן מוכח שהמוצר טוב.
כנ״ל גם לגבי ״הלו גברת, הסחורה נגמרת״.
״חפשו אותי באינטרנט – דבליו דבליו דבליו, אני הולך, נקודה סי או איי אל״ – חיבור לדיגיטל, לטכנולוגיה – ולמדיה החדשה.
ואולי העיקרון החזק מכולם, העיקרון שמנצח כל תחרות כמעט: הומור.
זה גם זכיר, זה גם מתחבב וגורם לרצות עוד ועוד מזה, זה גם מבדל, ובעיקר – זה קליל ולא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות.
אז האם ה״אני הולך״ למד שיווק?
לא יודע… אולי הוא משווק טבעי.
ולכל מי שזה לא טבעי בשבילו – אל דאגה.
זה בהחלט ״תכונה נרכשת״ – ואני אשמח לעזור…

לקבלת טיפים ומידע בנושא השפעה ושכנוע, הכנס פרטיך בטופס:

 

תנועת היד שגורמת לצופים להקשיב יותר

מה התנועה הסודית של דונלד טראמפ שגורמת לאנשים להקשיב לו

שימו לב לתמונות בראש הדף, של האנשים שאמורים להיות החזקים והמשפיעים בעולם (אפשר ללחוץ על התמונה כדי להגדיל אותה).

האם אתם מבחינים מה משותף לכולם?

נכון, כולם משתמשים באותן שתי תנועות יד.

האם הם יודעים משהו שאנחנו לא יודעים?

אז זהו – שכן.

התנועה הסודית של דונלד טראמפ שגורמת לנו להקשיב לו

[ שימו לב לתנועת היד של טראמפ ]

נואמים מנוסים יודעים כי יש תנועות יד מסוימות הגורמות להקפיץ את הקשב של הקהל ולסמן לו שהנושא שעכשיו מדובר הוא ״חשוב״. תנועות אלה מדגישות את הנאמר ומסמנות לתת-המודע שלנו כי המסר הזה הוא חשוב יותר (בדיוק כמו להפוך טקסט כתוב למודגש – בולד, או לצבוע אותו באדום…)

שתי התנועות האלה הן:

תנועת צביטה – מצמידים את קצה האגודל לקצה האצבע המורה, כאילו אנו מחזיקים סיכה ומנסים לפוצץ בלון.

הצבעה – בעוד כל האצבעות קפוצות, זוקפים רק את האצבע המורה ומצביעים למעלה, כאילו אתם מסמנים את המספר אחד.

אם תשתמשו גם אתם בשתי התנועות האלו – בין אם כשאתם מדברים מול קהל ובין אם בשיחה אחד-על-אחד (בעיקר בתנועת הצביטה שהיא עדינה יותר ופחות מובהקת מתנועת ההצבעה) – תקפיצו את הקשב של המאזינים ברגעים הנכונים, ותהפכו את המסרים שלכם למשכנעים יותר, ליעילים יותר ולזכירים יותר.

אה, וטיפ חשוב: לא להגזים. לא להדגיש את כל הנאום, כי אז למעשה שום דבר לא יהיה מודגש, ואתם תראו כמו דונלד טראמפ (כן, הוא מגזים עם תנועות הידיים האלו…)

רוצים לדעת עוד על כוח השכנוע של שפת הגוף? של השפה המילולית והלא-מילולית?

הצטרפו לקורס סודות ההשפעה והשכנוע.

לקבלת טיפים ומידע בנושא השפעה ושכנוע, הכנס פרטיך בטופס: